אלפסי ואח' נ' בזק בינלאומי בע"מ

החלטה

הרקע וטענות הצדדים:

1.המבקשים תבעו את המשיבה לקבלת החזר סכומים אשר שולמו לה בגין שירותי אינטרנט. לטענת המבקשים, עקב תקלות אשר באחריות המשיבה לא יכלו לעשות שימוש בשירותי האינטרנט. המבקשים טוענים כי שלחו למשיבה מספר בקשות לביטול השירות, אך חרף האמור המשיכה המשיבה לחייב את המבקשים בדמי השירות.

המשיבה טענה להגנתה, כי התובעת הנכונה בתובענה היא חברת מוקד גת בע"מ (להלן: "החברה") אשר על שמה רשום השירות, ולכן בית המשפט לתביעות קטנות נעדר סמכות ולחילופין, כי דין התביעה להידחות בשל היעדר יריבות. כמו כן שללה המשיבה את טענות המבקשים באומרה, כי לא קיבלה כל בקשה לביטול השירות ולא קיבלה כל הודעה על תקלה או קושי בשימוש.

2.בדיון שהתקיים בבית המשפט קמא ביום 21.5.2013, דחה בית המשפט את טענת המשיבה להיעדר יריבות, מאחר ומי שהמשיך בקשר מול המבקשים הייתה המשיבה (על אף שהבעלים הרשומים היא החברה). כמו כן התברר, כי קיים פסק דין חלוט כנגד המבקשת 2 שניתן לטובת המשיבה, בגין חלק מהחוב שנתבע בתביעה זו על ידי המבקשים. מכאן הוסכם כי המבקשים יפחיתו מגובה התביעה, את הסכום שנפסק בפסק הדין בגין חובם למשיבה. כמו כן סוכם בין הצדדים, כי במידה ויוכח שאכן נשלחו הודעות ביטול על ידי המבקשים, יושב הסכום שחויב- ממועד זה ואילך, וכן כי אם יוכח באמצעות טכנאים שהזמין המבקש, כי המחדל אשר מנע מהמבקשים להשתמש בשירותי האינטרנט היה באחריות המשיבה, אזי המשיבה תשיב למבקשים את הסכומים אשר שולמו ביתר- ממועד המחדל ואילך.

בדיון נוסף שהתקיים ביום 17.1.2013 (לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמות), קבע בית המשפט כי אף שהמבקשים הציגו פנייה בכתב למשיבה, הם לא המציאו אישור על משלוח פקס כאשר המחלוקת הייתה האם התקבלו ההודעה, אם לאו. כמו כן, המבקשים לא המציאו חוות דעת של טכנאי לעניין טענתם כי האחריות לתקלות שבגינן לא ניתן היה לקבל שירותי אינטרנט, רובצת לפתחה של המשיבה. מכאן הורה בית המשפט על מחיקת התביעה בציינו, כי על המבקשים לתקן את כתב התביעה כך שלא ייכללו בתוכו סכומים שנפסקו כבר כנגדם בפסק הדין; כי אם בכוונתם לצרף חוות דעת של טכנאי, יכול ויש מקום להגיש התביעה בהליך רגיל ולא בתביעה קטנה, וכי אם הם מעוניינים לתבוע סכומים מחברת בזק בע"מ יש לצרפה כנתבעת.

כנגד החלטה זו מוגשת בקשת רשות הערעור שלפני.

3.המבקשים טענו בבקשה, כי בדיון בבית המשפט קמא היו פגמים מהותיים ופרוצדוראליים, הם לא קיבלו את יומם בבית המשפט; כי הם הציגו את ההודעות ששלחו למשיבה; כי עמדו בדרישת בית המשפט קמא להמצאת אישור מטעם טכנאים לתקלות; וכי בית המשפט קמא לא אפשר להם להציג הוכחה לכך שהליכי הוצל"פ נמשכו, למרות החלטת בית המשפט.

דיון והכרעה

4.לאחר ששקלתי את טענות המבקשים ועיינתי בפסק הדין של בית המשפט קמא, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, כאשר לא סברתי כי יש לבקש את תגובת המשיבים, זאת בהתאם לסמכותי לפי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד –1984.

5.תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא למנוע מן האזרח הפשוט את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה במסלולים המקובלים, על ידי הליך מהיר ולא יקר, וזאת בעוד שהגשת תביעה במסלולים הרגילים לעיתים אינה כדאית בשל סכום התביעה הנמוך אל מול עלות ניהול ההליך. בתי המשפט לתביעות קטנות נועדו אף למנוע את הצפתם של בתי המשפט בתביעות בסכומים קטנים על ידי ניהול ההליך בצורה מהירה ויעילה.

ברע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177, עמ' 191 (1994) סיכם בית המשפט העליון את מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות בזו הלשון:

"בעניין זה יודגש כי אופיים של ההליכים היו אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. אמור מעתה: אם כי הליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמאליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית שלשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן".

ראו גם: רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ (17.9.09); רע"א 7711/06 המכללה המשותפת בע"מ נ' שרית מנדל (18.1.07).

6.המחוקק אף קבע, כי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות יהיה ברשות (סעיף 64 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). מכאן נובע המשקל המשמעותי שיש ליתן להכרעת בית המשפט אשר בפניו נדון העניין. בשים לב לייחודו של ההליך כמתואר לעיל ואופן הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות, נקבע כי בקשת רשות ערעור לא תתקבל כדבר שבשגרה, מאחר ויהיה בכך להביא להארכת ההתדיינות ולייקור ההליך, ובכך תסוכל מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות.

7.מן הכלל אל הפרט - המבקשים בבקשתם חזרו על טענותיהם כפי שהועלו בפני בית המשפט קמא. בחנתי את טענות המבקשים ולא מצאתי כי יש מקום להתערב במסקנתו של בית המשפט קמא.

בית המשפט קמא קיים שני דיונים בתיק, שמע את עדויות הצדדים, בחן את המסמכים אשר הובאו בפניו, ניסה להביא הצדדים להסכמות – דבר שלא צלח, ובסופו של יום לא ראה מנוס אלא להורות על מחיקת התביעה.

בעניין זה יאמר, כי המבקשים לא הצליחו להוכיח את טענותיהם בפני בית המשפט קמא - לא הוכיחו כי בקשות הביטול התקבלו בידי המשיבה, ולא הצליחו להוכיח כי התקלה נבעה ממחדל של המשיבה. מכאן נראה כי בדין סבר בית המשפט קמא, שלא די להוכחת הטענה, במכתב שצורף מאת הטכנאי, אשר אף בו לא צוין בבירור כי התקלה נבעה ממחדלי המשיבה, דווקא.

8.זאת ועוד, בית המשפט קמא הורה על מחיקת התביעה ולא על דחייתה, זאת למרות שבגין חלק מן החוב הנתבע ניתן כבר פסק דין סופי כנגד המבקשת. מכאן אין מניעה כי המבקשים יתקנו את התביעה ויגישו אותה מחדש, שעה שיהיו בידיהם ראיות כנדרש להוכחת התביעה ובכלל זה מסמך מתאים או חוות דעת מטכנאי הנוגעת למחדלים הנטענים, וכן יתקנו את סכום התביעה ויתייחסו לגובה הסכום לאחר הפחתת הסכום לגביו כבר ניתן פסק הדין.

9.יצוין כי גם היום מהבקשה לא ברורים הסכומים הנטענים, התקופה המדוברת ולגבי איזה חלק ממנה כבר ניתן פסק דין נגד המבקשת, משלא הוגשה על ידה בקשת רשות להתגונן.